לקויות למידה, הן תופעות שבהן הלומד עשוי להתקשות או להכשל ברכישת מיומנויות שונות. ביניהן, מיומנויות הקריאה, הכתיבה והמתמטיקה. הגורם לתופעה, הוא פנימי, ומקובל להניח שהוא נובע מהפרעה נוירו-התפתחותית המשפיעה על אי היכולת המוחית להתארגן לתהליך המורכב של רכישת ידע. אפשר להבחין בסימנים ראשונים לבעיה אצל ילדים כבר בגיל מוקדם.

תשומת לב מוקדמת יכולה למנוע את התפתחות הבעיה.

בעיות שמיעה, ראיה, מוחלפות ידיים, נמצאו כולם כאחד, כגורמים המשפיעים על אי חיבור בין שני צדי המוח.

בנושא הדיסלקציה והדיסגרפיה נכתבו עשרות ספרים ומאות מאמרים כשכל אחד מכותבי מאמרים אלה חקר את הגורמים לבעיות הנ"ל מנקודת המוצא של תחום התמחותו.

שמיעה

לדוגמה, המחקר שנעשה במעבדתו של פרופ' מירזניק שהוא אחד המדענים המובלים בתחום הנירופלסטיות של המוח, שעיקר התמחותו בחוש השמע.

"השמיעה הלקויה הביאה לפיגור בכל המשימות הלשוניות, והילדים היו אפוא חלשים באוצר מילים, בהבנה, בדיבור, בקריאה ובכתיבה" (המוח הגמיש ע' 79)

יחד עם זאת, גם שיטת טומטיס , מציעה טיפול שמיעתי לילדים עם קשיי למידה, וגם הוא מצביע על כך שהשמיעה מהווה סיבה להיווצרות הדיסלקציה.

מוחלפות ידיים

חשוב לציין שלמוחלפות ידיים יכולות להיות סיבות שונות כגון; מוחלפות מתוך אילוץ פיזיולוגי, או בשל אמונה רווחת כמו ברוב מדינות העולם, כי כתיבה צריכה להתבצע אך ורק ביד הימנית ולכן הכריחו ילדים אטרים, לכתוב ביד ימין. כתוצאה מכך, סבלו ילדים אלה מבעיות למידה קשות. כיום, קיימת התודעה לגודל הנזק, לפחות במערכת החינוחית.

בעיות שמיעה, ראיה, מוחלפות ידיים ועוד, מהווים סיבה להיווצרות דיסלקציה. זהו חלק מה"פאזל" המאתגר של המוח.

מתוך כך, לאחר עשר שנות איסוף נתונים בקרב ילדים ומבוגרים, נמצא כי, מגוון הגורמים הפיזיולוגיים שהוזכרו לעיל, הובילו למצב של חוסר שיתוף פעולה בין שני צדי המוח, הבא לידי ביטוי כדיסלקסיה ודיסגרפיה.

המוח הוא איבר גמיש וביכולתנו לנווט אותו בתבונה. מיקוד של שתי העיניים, ראיית הנלמד, אמירת הנכתב ושמיעתו בו זמנית, הן הפעולות היוצרות רשת נוירונים שמהווים בסיס ליצירת תבנית למידה זוגית של המוח.

שיטת המניעה של הדועט, בנוייה על תבנית למידה זוגית היוצרת הרמוניה ומאפשרת למידה הוליסטית.

מניעת לקויות למידה שונות, הוא מושג שאינו קיים למי שאינו מכיר את שיטת הכתיבה עם "דועט". 

הטיפול בליקויי למידה שכבר אובחנו נקרא "דף חדש"

השיטה מבוססת על ניסיון ומחקר שהבהיר את היכולת של הדועט, כעפרון הנותן מענה ראוי ללקות למידה קיימת בכל גיל. הטיפול המאוחר, הוא תהליך אימון-שינוי מורכב המחייב אותנו למספר תנאי עבודה חשובים. והוא שהמטופל ילמד שפה חדשה, ומכאן – "דף חדש". ההכרח הוא, שהלומד לא יכתוב בשפה שאותה למד לכתוב ביד אחת, נובע מהצורך להציג למוח משהו חדש, שעדיין לא התנסה בו. להכניס התארגנות מחדש, ארגון מחדש.

במהלך הטיפול, על הלומד להצמד להוראות המדוייקות, להתמיד באימונים בכל יום למשך לפחות פעמיים או שלש פעמים ביום.  עבודה שיטתית, תוכנה חדשה, לעמעם את השמוש ביד אחת להכניס הרגלים חדשים, מערך מתוכנן לפרטים המותאם לכל ילד.

משך הטיפול תלוי בגורמים האובייקטיביים של כל לומד, ומשתנה בין תלמיד לתלמיד, בהתאם.

השיפור נותן את אותותיו כבר בתחילת האימונים. אך חשוב להמשיך בין ההישגים עד כה, הדווחים הם על שיפור ביכולת להתרכז, שיפור בזכירת הנלמד, שיפור כללי בזיכרון, יכולת לכתוב מלים ומספרים באופן ברור, זיהוי של שגיאות כתיב מצד הלומד, שיפור במיומנויות הקריאה והבנת התכנים, יותר רוגע וסבלנות, פחות עייפות, שדה ראייה משופר שעוזר ברכיבה על אופניים, סוסים או קורקינט, תחושת הקלה ושמחת חיים. כל אלה, מפיהם של הילדים שמזלם שפר, והתנסו בחווית האימונים עם דועט.