מ. היה ילד חכם ופיקח מעל הממוצע לגילו. יחד עם זאת, במבחנים ועבודות כיתה הוא קיבל ציונים שבין 0-30, כשלרוב הממוצע שלו עמד על 15.

לאחר אבחון דידקטי דינאמי, שנעשה לו במכון מקצועי, הוא אובחן כמחונן בתחום החשיבה המופשטת ומתמטיקה, יחד עם לקויות למידה.

התחלנו תהליך של עבודת תווך מולו, ולמרות שהתווך נשא פירות בהבנתו, עדיין הוא לא הצליח לעבור את תקרת הציונים המתסכלת מאוד עבורו.

כשהכרנו את דורין, היינו מתוסכלים לאחר שנים רבות של ניסיונות לעבוד עם מ. בדרכים שונות.

היא החלה לעבוד עם מ. עם עיפרון ה"דועט" שלה, כשהיא תומכת בעבודה במגוון שיטות טיפול אלטרנטיבי נוספות.

דורין הסבירה לנו את עיקרון עבודת העיפרון, אך נראה היה בתחילה קשה להאמין שהוא עובד. מ. היה כבר בגיל תיכון (כיתה י'), הוא הרגיש שבלתי אפשרי עבורו לכתוב בכיתה בצורה הכתיבה שהעיפרון דורש. לפיכך, לא שיתף פעולה ולא ניכר היה שום שינוי.

אולם לאחר מספר חודשים מתישים ומתסכלים, מ. החליט שרוצה להתחיל לעבוד ברצינות לפי ההסברים של דורין.

שוחחנו עם מחנך הכיתה, שנענה בחיוב לבקשתנו לשתף פעולה ואפשר למ. לכתוב בכיתה אך ורק באמצעות מחשב נייד קטן, שרכשנו עבורו. ובשיעורים שיכול היה, הוא כתב באמצעות עיפרון ה"דועט".

להפתעתנו הרבה, מ. החל לקצור הצלחות. הציונים שלו החלו עד מהרה לעלות מממוצע של 15, לכוון 60… 70… 80 ו… 90+.

מ. עבר מההקבצה הנמוכה ביותר, להקבצה שהכינה אותו לבגרות ב-5 יחדות מתמטיקה, 5 יחידות פיזיקה וסיים כמצטיין הכיתה.

בכיתה י"ב הוא החליט שהוא מוכן להתחיל ללמוד אנגלית. לאחר שלא היה למד מקצוע זה בעבר כלל, עקב לקות הלמידה שלו. וסיים בסוף י"ב עם בגרות של 4 יחידות באנגלית בציון של מעל ל-80.

למרות שתמכנו בו בעוד מגוון רחב של פעולות, כל זה לא היה קורה ללא העיפרון.

השינוי המשמעותי הניכר ביכולת השליפה של החומר אצל מ., החל לאחר תקופה קצרה של עבודה מדויקת על פי ההנחיה של דורין עם עיפרון ה"דועט" ועל כך אנו מודים לה על ההשקעה שלה במ.

בברכה,

מיכל

מיכל,
אמא של מ.