זיהו אצל בני דניאל בגיל גן, אי מוכנות לעלות לכיתה א'. כול ניסיון לעזור לו עד כיתה ג' עלו בוהו.
למרות ניסיונותיה של דורין. דניאל סירב להיעזר בה ובכול סיוע אחר.
בשלב מסוים דורין פיתחה את העיפרון ובקשה את בני ללמוד לכתוב בערבית. ואז הוא שיתף פעולה. ולהפתעתנו תוך זמן קצר היתה קפיצה עצומה בכול נושא הקריאה והכתיבה.
באותו קיץ כבר הלך לספריה והתחיל להחליף ספרים. הוא נחשב כילד הראשון שלמד לכתוב בשתי ידיים.
