מתודולוגיה פורצת דרך

יכולתו של אדם לעשות פעולות ביד אחת נתפסת כהתפתחות מתקדמת, אך במקרה של הכתיבה, נראה שמשהו לא עובד נכון. שחרור היד השנייה מתהליך הכתיבה, נותן לגיטמציה לחצי מהמוח לא להשתתף בתהליך ואף עלול להוות גורם מפריע בלימוד. שיתוף היד השנייה בתהליך לימוד הכתיבה, מתברר כחיוני והכרחי.

המוח ניחן בנוירופלאסטיות ויוכל להסתגל לשינוי הרצוי. אך יחד עם זאת, גם אנחנו נדרשים להיות גמישים ולהיות נכונים לשנות הרגלים מקובעים. על מנת לשחרר את ילדינו מלקויות למידה שונות, עלינו להשתחרר מהתפיסה ההסטורית שלמידת כתיבה נעשית ביד אחת.

הכתיבה בשיטת "דועט" נעשית באמצעות שתי הידיים ובכך היא מפעילה סימולטנית את שני צדי המוח. השיתוף הזה יוצר יכולת ריכוז גבוהה כשהתוצאות מראות בברור שמנגנון הלמידה משתפר ללא כל מאמץ יתר.

השיטה נועדה לאפשר התארגנות שונה במוח. האחיזה והכתיבה ב"דועט", יוצרים שיתוף פעולה מלא בין האונה הימנית לבין האונה השמאלית המכוונים את האיברים הזוגיים לעבוד ביחד; שתי ידיים, שתי עיניים, שתי אוזניים. השיתוף של ימין ושמאל יוצר מעגל למידה אחד לשני חצאי המוח, יחדיו.

אין כאן כוונה להביא לשוויון תכונות, אלא לגרום לשיתוף פעולה בין שתי האונות למען השגת המטרה המאפשרת למידה נורמטיבית אצל ילדים המועדים ללקויות למידה.